למה החדר שלכם צריך יותר מסתם מחמם בסיסי
רוב האנשים חושבים שהמנורות האינפרא-אדומות בחדר האמבטיה הן רק דרך למנוע רעד לאחר המקלחת. אך אם נבחן את העניין לעומק, יש עוד הרבה דברים שקורים שם. מדובר פחות בחימום החדר ויותר במאבק נגד הלחות.
הסוד הוא שהמנורות האלה משתמשות בקרינה בגלים קצרים. במקום לחמם רק את האוויר, החום חודר דרך הקירות והתקרות כדי לגרום לאדי המים להתאדות.
זו הבדל גדול מאוד. כשהמנורה פוגעת בקיר לח, המים נעלמים במהירות. על ידי שמירה על הקירות בטמפרטורה גבוהה, אנו מונעים את היווצרות הטחול. ומכיוון שפטריות זקוקות למקומות לחים כדי לשרוד, אנו בעצם “מרעיבים” את הפטריות לפני שהן יכולות להתחיל להתפתח.
החלק הקשה? הייצור.
הכנסת מכשירים אלקטרוניים לחדר מלא באדים היא דרך לאסון אם לא נזהרים. אנו משתמשים במארזים אטומים כדי למנוע את חדירת האדים, כך שלא יהיה קיום של תקלות חשמליות.
אך אי אפשר פשוט לאטום את המארז בצורה מושלמת. אם המארז סגור מדי, החום נלכד בתוכו וגורם לקצרים בחוטים. זו בעיה שצריך לפתור בזהירות. אנו בוחרים חומרים שיכולים לעמוד בהתרחבות ובהתכווצות התמידיות שקורות כל פעם שמפעילים את המנורה.
כמה דברים שצריך לזכור:
היתרון הגדול של הקרינה בגלים קצרים הוא שהיא פועלת מיד – אין צורך לחכות שהרדיאטור יתחמם. כשמפעילים את המנורה, מרגישים את החום מיד.
אך העוצמה הזו היא גם חיסרון – החום מרוכז מאוד, ולכן אי אפשר להניח את המנורה בכל מקום. אם היא קרובה מדי לחומרים פלסטיים או לחומרים דליקים, החומרים עלולים להינזק. צריך לוודא שהמרחק בין המנורה לחומרים האלה הוא הנכון.
אנו יוצרים את המנורות האלה כך שהן יוכלו לעמוד בתנאים קשים – אדים, טפטופי מים, שימוש רב – כל עוד האטימה של המנורה נשמרת ברמה טובה.
זכרו: המנורה מסירה את המים מהקירות, אך היא לא מעלמת את הלחות בחדר. עדיין צריך להשתמש במאוורר כדי להוציא את האוויר הלח הזה החוצה.