תפסיקו לאפשר לאזור האוכל שלכם להינטש בחורף
זו סיטואציה מעצבנת: אזור אוכל יפהפה שנשאר ריק לחלוטין רק בגלל הטמפרטורות הנמוכות. יש לכם את המקום, אבל אף אחד לא רוצה לקפוא בזמן שהוא אוכל את הפסטה שלו.
זו הנקודה בה נכנסים לתמונה מחממי אינפרא-אדום המותקנים על התקרה. במקום לנסות להתמודד עם הרוח ולחמם את כל האזור החיצוני – מה שהוא בעצם מאבק חסר סיכוי – מחממים אלו מחממים רק את האנשים ואת הרהיטים. כך האורחים נשארים חמים, השולחנות נשארים מלאים, ואתם ממשיכים להרוויח כסף.
איך זה עובד בפועל
חשבו על זה כמו על השמש. כשאתם נמצאים באור השמש ביום קר, אתם מרגישים את החום מיד, גם אם האוויר סביבכם קפוא.
זה בדיוק מה שקורה כאן. מחממים אלו שולחים גלים שאינם מושפעים מהאוויר; הם “נדלקים” רק כשהם פוגעים במשהו קשה, כמו כתפיו של האורח או הכיסא שלו. אתם לא משלמים על חימום האוויר סביבכם. האורחים מרגישים את החום מיד כשהם יושבים.
כיצד להתקין אותם נכון
אנו מתקינים אותם על התקרה או על הקורות, כדי שהרצפה תישאר נקייה מסכנות. אך יש להיות זהירים לגבי הגובה. אם הם מותקנים גבוה מדי, החום לא מגיע לשולחן. אם הם מותקנים נמוך מדי, האורחים עלולים לקבל כוויות שמש.
אני בדרך כלל ממליץ על תצורה של רשת של מחממים. זו הדרך הטובה ביותר לוודא שאין “אזורים קרים” שבהם אורח אחד יקפא בזמן שהאורח שלידו נשאר חם.
עוד דבר: בדקו את לוח החשמל שלכם. מחממים אלו צורכים הרבה חשמל. אין דבר גרוע יותר מאשר שהמפסקים שלכם יפסיקו לעבוד באמצע ארוחת הערב של יום שישי.
הפשרה
האמת היא שחום אינפרא-אדום הוא חום כיווני. אם האורח נשען יותר מדי לאחור או יוצא מהטווח של המחמם, הוא ירגיש שוב את הקור.
כדי לתקן זאת, אנו משתמשים במחזירי אור רחבי זווית. זה מפיץ את החום על שטח גדול יותר, כך שהאנשים יכולים לנוע בנוחות יותר. אתם מאבדים קצת מהחום ה“אינטנסיבי”, אך מקבלים כיסוי טוב יותר. זה כל העניין – למצוא את האיזון הנכון בין עוצמת החום לבין נוחות האורחים.